שאלה:
אני בת 28 והחבר שלי בן 35. אנחנו ביחד 10 חודשים. לפני כחודש הוא סיפר לי שלפני שלוש שנים הוא הזמין נערת לווי .הוא סיפר שזה היה בתקופה שהוא היה מאוד בודד, ושכאשר הנערה הלכה, הוא הרגיש עוד יותר גרוע - בודד ומנוצל .
אני לא יודעת מה קרה לי, אבל אני לא יכולה להתייחס אליו כמו קודם. לא בא לי לראות אותו, אני כועסת עליו. אני מבינה שזה היה הרבה לפני שהכרנו, ומאמינה שזה היה חד פעמי, אבל היחס שלי אליו השתנה. האם זה הגיוני לעזוב חבר בגלל קשר חד פעמי לפני שלוש שנים?
תשובה:
לנפש הגיון משלה, ולא הגיון אחד אלא רבים, המושפעים בעוצמה רבה מתהליכים נפשיים לא מודעים. אנשים אוהבים מרגישים שהם יכולים להיות לגמרי כנים עם בני זוגם.
בני זוג גם אוהבים ,וגם דורשים כנות מלאה בחזרה. הבעיה היא שרוב בני אדם לא מסוגלים להתמודד עם כל האמת, ובטח לא עם האמת מן העבר של עצמם ושל בני זוגם. מטבע הדברים אדם נוטה להיפתח בפני האהוב שלו. אם זה נעשה באופן חד, ללא התחשבות בשלב היחסים, ביכולת של השני להתמודד ולהכיל - וידויים כאלה יכולים להביא לנזק רב ולגרום לפירוק היחסים .
בקליניקה שלי אני רואה זוגות רבים שכדבר ראשון לאחר שנמשכו אחד לשני, ועוד בטרם הכירו אחד את השני באמת, כבר התוודו אחד לפני השני בכל הקשרים שלהם מן העבר. קשה לתאר את עוצמת ההשפעה שיכולה להיות על בני זוג, לפעמים יותר על הגבר, לפעמים יותר על האישה, לפעמים על שניהם.
נוצר מצב פנימי כאילו כל הדמויות האלה מן העבר לפתע ממלאות את החדר, נמצאות יחד במיטה עם בני זוג. נוצרים רגשות קינאה ,טינה, תחרות, גועל, בוז, חשדנות, ירידת ערך עצמי ומה לא.
ההמלצה שלי היא לשמור על בני זוג ממטעני העבר שלכם. אם יש צורך להתוודות, לשתף, לקבל תמיכה בכל הקשור לקשרים מן העבר - המקום לזה הוא חדרו של פסיכותרפיסט המטפל בך.
רק לאחר שנים של היכרות, חיים ביחד, אמון הדדי שעבר את מבחן הזמן, ניתן בזהירות לשתף את בן הזוג בסודות מן העבר, וגם אז, צעד אחרי צעד ולפי התגובות של הפרטנר.
20.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
