שאלה:
שלום! אחרי שהתרשמתי מאוד מכתבותיך ומהאופן שבו אתה עונה לשאלות ובעיות הקוראים, החלטתי לשתף אותך בבעיה האישית שלי: אני בן 21, ומזה ארבע שנים אני סובל מהפרעה כלשהי בדיבור. איני יודע אם ניתן לקרוא לאותה הפרעה גמגום, כי יצא לי להיתקל באנשים מגמגמים, ואצלי זה כנראה משהו אחר.
לפני שהתפתחה אצלי הבעיה, הייתי ידוע כנער ששפתו קולחת ושוטפת. הבעיה התפתחה בתקופה קשה מאוד בחיי. בגיל 17 יומן אישי שלי נגנב, והועבר מיד ליד. היומן חשף את נטיותיי המיניות, ולמעשה "הוציא אותי מהארון" בעל כורחי.
הייתי אדם עם חברים רבים, אהוד, מקובל ובעל בטחון עצמי. לאחר חשיפת היומן, השמועה פשטה בבית הספר, והייתי מושא ללעג ולבוז. הייתי צריך לספוג מדי יום התלחשויות מאחורי גבי, אצבעות מצביעות לכיווני, קללות, יריקות, אלימות פיסית ועוד.
מצאתי את עצמי לבד במערכה, בלי אף חבר שיתמוך בי או שיהיה לצידי. באותה תקופה ממש החלה להתפתח אצלי אותה הפרעה בדיבור. אני חש שתהליך הפקת הדיבור אצלי לא מתבצע באופן אוטומטי, כמו אצל אנשים אחרים. אצלי זה נמצא כל הזמן בתודעה, האופן שבו נהגות המילים, הדיקציה, צורת התנסחות.
היום אני מוצא את עצמי במין לחץ פנימי תמידי לפני שאני מוציא משפט מהפה. אני מדבר מאוד מהר, וממהר לומר את כל המילים, וכתוצאה מכך אני בולע מילים, ולא פעם אנשים שואלים מה אמרתי. אני נאלץ להשתמש במילים קלות להגייה, כדי שלא להיתקע באמצע משפט. בגלל הלחץ שבו אני נמצא, אני יכול לשכוח מילים או להתחיל משפט בלי לדעת איך אני רוצה לסיים אותו.
יש ימים שבהם אני מצליח לדבר באופן מהיר, מובן, שוטף וקולח. באופן כללי המצב מחמיר, אני לא מצליח להיפטר מהבעיה, ונוצר מעין מעגל קסמים שבתוכו ככל שאני מנסה להיפטר מהבעיה - היא מחמירה.
שאלתי היא האם יש קשר בין המשבר שפקד אותי בעקבות חשיפת היומן לבין ההפרעה, ואיזה סוג של טיפול יכול לעזור לי?
תשובה:
בגידתם של החברים וההלקאה הפומבית על רקע זהות מינית, הנושא החשוב והרגיש ביותר בגיל ההתבגרות, ללא ספק פגעו בך קשות. ההפרעה בדיבור שאתה מתאר על פרטיה, נראית לי כסימפטום של פוביה חברתית. ייתכן שבבדיקה ניתן לגלות סימנים נוספים, אך סמיכות הזמנים שבין הטראומה הנפשית שעברת והופעת ההפרעה, מצביעים על סבירות גבוה של קשר סיבתי ביניהן.
קיימות שיטות טיפול מגוונות, אך החלטות טיפוליות ספציפיות לגבי כל מטופל יכולות להתקבל רק תוך כדי בדיקה מקצועית.
02.11.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
