ראשון, 26 מאי 2013 07:41

האם אחותי קלפטומנית?

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

אחותי הצעירה, בת ה-27, מאז ומתמיד הייתה גונבת. כשהייתה קטנה, גנבה מאחיותיה צעצועים ובגדים. כשהיו אומרים לה שזה לא שלה, הייתה בוכה בכי היסטרי. בגן ובבית ספר היה אותו סיפור. היא גנבה כסף וחפצים מהילדים בכיתה ומהמורים.

 

הורינו תמיד הצליחו איכשהו להשתיק את הפרשיות, והיו מפצים את הניזוקים בגין גנבותיה. יש לציין שאף פעם לא חסר לה כלום בבית. אנחנו משפחה די מבוססת.

 

כשהתבגרה, גנבה לאימא צ'קים ורוששה את המשפחה. היא גונבת כרטיסי אשראי וקונה לעצמה בגדים ותכשיטים שהיא לא לובשת, כי היא די שמנה, היא לא עובדת או לומדת, ואין לה אף חברה או חברים קבועים.

 

החברים היחידים שיש לה הם בעצמם עבריינים או משתמשים בסמים. מילדותה היא גונבת מסופרמרקטים. כמה פעמים תפסו אותה. היא כבר הייתה במשטרה, נפתחו לה תיקים, ואנו חוששים שהיא תיכנס לכלא.

 

היא לא רואה בגניבות שום דבר פסול, ואינה מבינה מדוע עושים מזה סיפור. אני חושבת שהיא לא מודעת לזה שזה אסור, או שהיא לא מצליחה להתגבר על הדחף.

 

אחרי שתופסים אותה, היא נכנסת לדיכאונות, וניסתה להתאבד כבר כמה פעמים. היא גם מעשנת גראס כל היום ולא עושה כלום עם עצמה. היא מאוד חריגה במשפחה שלנו. הורינו, האחים והאחיות שלה כולם אנשים מכובדים: עובדים, מסודרים ושומרי חוק.

 

שאלתי היא האם אחותי סובלת מקלפטומניה, ואם יש טיפול לבעיה? יש לציין שהיא כבר ברחה מכמה טיפולים לאחר פגישה או שתיים בטענה שכל הפסיכיאטרים והפסיכולוגים מטומטמים.

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

המקרה של אחותך מצער ומורכב למדי. נכון שיש בהתנהגותה אלמנטים המזכירים קלפטומניה: קלפטומניה מוגדרת כדחף בלתי נשלט לגנוב דברים חסרי ערך כספי ושימושי לאותו בן אדם. לאחר הגניבה אותו אדם מרגיש ירידה במתח ורגיעה.

 

בדרך כלל אנשים הסובלים מקלפטומניה מרגישים ייסורי מצפון לאחר הגניבה, ולעתים דואגים להחזיר את הפריט באותה צורה חשאית כפי שגנבו אותו. אצל אחותך המצב הוא אחר: היא גונבת דברים יקרי ערך - כסף, כרטיסי אשראי, צ'קים. היא לא מרגישה ייסורי מצפון למעשיה, אלא בוכה ומדוכאת רק במקרים שהיא נתפסת.

 

את מציינת גם הפרעות אחרות בהתנהגותה: חוסר מעש, קשרים חברתיים מפוקפקים, השמנה, שימוש בסמים וסירוב לקבל עזרה מקצועית. תכונות האלה מתאימות יותר לאבחנה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.

 

יתכן שהעזרה והטיפול צריכים לקחת בחשבון את שתי האבחנות. בכל מקרה, טיפול טוב מתייחס לא רק לאבחנה - אלא גם למורכבות ומיוחדות של האדם הסובל.

 

25.05.2004

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

Read 12167 times Last modified on ראשון, 01 דצמבר 2013 08:13
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה

כתוב תגובה