שאלה:
יש לי אח בן 24, אחרי צבא. הוא כבר שנתיים בבית ולא עושה כלום. כל היום ישן. הוא התנתק מחבריו ולא מחפש עבודה. הוא נראה לנו בדיכאון.
לפני הגיוס הוא היה ילד רגיל לחלוטין. הוא סיים לימודים, שירת ביחידה מובחרת, ותמיד היה מוקף בחברים ובידידים. מאז השחרור הוא מתנתק מהסביבה לחלוטין, מסתגר בבית כל השנתיים האלה, לא יוצא לאירועים חברתיים. אנא עזור לי לעזור לו. אני ממש חסרת אונים, והוריי על סף התמוטטות, במיוחד אמי שכל כך קשורה לילד.
תשובה:
הסימנים שאת מתארת אצל אחיך יכולים להיות חלק מתסמונות פסיכיאטריים שונים. אחוז אחד מאוכלוסייה סובל ממחלת סכיזופרניה. המחלה הזאת מתחילה בדרך כלל בתקופת גיל ההתבגרות, שאחיך עדיין נמצא בה. אחת הצורות של המחלה הזאת מתחילה בשקט, ללא התפרצויות או ביטויים פסיכוטיים חריפים, ומאופיינת בחוסר מוטיבציה, חוסר עניין בסביבה, חוסר מעש, הזנחה עצמית.
שינה מרובה, ניתוק קשרים חברתיים ואיבוד עניין בסביבה בהחלט יכולים להיות סימנים גם לדיכאון.
את מספרת שהבעיות אצל אחיך החלו לאחר שהשתחרר משירות קרבי בצבא. קיימת אפשרות שתוך כדי שירות הוא נחשף לאירועים טראומטיים, וכעת סובל מתסמונת בתר-חבלתית (פוסט טראומטית).
צעירים רבים כיום, במסגרת של מסיבות, נסיבות חברתיות בארץ ובטיולים בחו"ל שלאחר הצבא - משתמשים בסמים שונים או צורכים הרבה אלכוהול. הדעה הנפוצה בקרב הצעירים היא שאם כולם עושים את זה - זה לא מזיק.
למעשה - זה פוגע מאוד במוח ובתפקוד. במקרים רבים זה מעורר מחלות נפש אשר ללא שימוש בסמים אולי לא היו פורצות, ובמקרים רבים מחמיר מצבים נפשיים קיימים - מה שנקרא 'תחלואה כפולה' - מחלת נפש יחד עם התמכרות.
המצבים שתיארתי שונים אחד מהשני, הטיפול בהם שונה, וגם הפרוגנוזה משתנה לפי האבחנה ונתונים אחרים. כצעד ראשון בעזרה לאחיך יש לארגן לו בדיקה ואבחון פסיכיאטריים. רק כאשר תתברר הסיבה שבגללה אחיך מסתגר ולא מתפקד, אפשר יהיה להציע דרכי טיפול אפשריים.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
