שאלה:
אני כותבת לך בגלל שמצבי בכי רע. לאחרונה מצאתי את עצמי משוטטת באתרי אינטרנט שעוסקים במפגשים לצורך בגידה. נכנסתי גם לצ'טים במטרה לבגוד בבעלי. כל זה בגלל חסך הקיים בחיי הנשואים שלי.
אני אישה עובדת, נשואה מזה 8 שנים, ואם לשני ילדים. היית מגדירה את עצמי כאוהבת חיים ורוצה ליהנות מכל הדברים הקטנים. אני חולמת על חוויות מיניות חדשות, אוהבת להיות מחוזרת על ידי בן זוגי. עד עכשיו היית אישה מאוד נאמנה לבעלי, אוהבת להעניק לו את מה רק אפשר וכאן מתחילה הבעיה הגדולה.
בעלי בן להורים גרושים. הגירושים של הוריו היו מאוד מכוערים, אימא אישה מאוד קשה ואלימה מילולית. אני לא יודעת אם זה הסיבה, אבל בעלי מאוד סגור - כמו בתוך קופסא, מחפש תמיד את השקט שלו. לא עוזר לי בבית, לא מפנק אותי בלילות, לא אוהב נגיעות, לא אומר מילות אהבה, מתרגז כשאני יוזמת סקס, פשוט יבש כמו מדבר. רק הטלוויזיה שלו והעיתון וזהו.
לי מאוד קשה לחיות עמו מאחר שאני אוהבת לשוחח, אוהבת חיי מין סוערים, וכל הזמן שאני חיה עם החוסר הזה – הוא הופך אותי לאישה מתוסבכת ומרירה. הסברתי לבעלי כמה פעמים כמו לילד מתלמד - מהי אישה, מה היא אוהבת, אבל כמו שאמרתי - קיר בטון.
אני גם עברתי הרבה בחיים. אמי נפטרה ממחלת סרטן כאשר הייתה בת 22. אני עזרתי לה ותמכתי בה בכל תקופת המחלה. אני ראיתי מול העיניים שלי איך חיים נגמרים עם כל התסכולים - בין היתר על השנים שבוזבזו, על האושר שאף פעם לא הגיע.
לכן אני רוצה להרגיש טוב ולהיות מאושרת לפני שזה מאוחר מדי. אני מרגישה שבעלי כבר לא ישתנה. אני אפילו לא רוצה לדמיין איך יראו חיי בעוד 10 שנים, אם עד עז לא אמות מצער.
אני לא מעוניינת להתגרש כי לא רוצה מלחמות על גבי הילדים שלי. כיצד אני יכולה להקל על עצמי בהתמודדות שלי? האם עלי להרים ידיים ולצאת לבגידה הנחשקת שמעסיקה אותי בתקופה האחרונה?
תשובה:
את כותבת שהיחסים שלך עם בעלך התפתחו כך שנוצר נתק רגשי ביניכם, ושאת כל הזמן מתוסכלת מחוסר גילויי אהבה, חום וחברות מצדו. את מתארת בצורה מאוד משכנעת את הפחד שלך להחמיץ את החיים, וכמו אימא שלך, להגיע לנקודה הסופית מבלי לחוות אושר של אהבה, חברות וסיפוק מיני.
מהצורה שבה את מתארת את בעלך , גם ברור שאת מאוד כועסת אליו. לא לגמרי ברור איך הצורך באהבה הופך אצלך לצורך בבגידה. יתכן שכאן לא הצלחת להשתחרר מתפישת העולם של אמך, וכמוה את רואה שאיפה לאושר, לאהבה, לסיפוק מיני ורגשי כמשהו שלילי.
העמדה שגורסת שאהבה למישהו אחד פירושה בגידה במישהו אחר - טמונה בתפישה חברתית (שגם הופכת לתפישה פנימית של היחיד) שלפיה מיוחסים לאהבה, ששייכת לתחום הרגשי האין סופי, מונחים של מערכת העיכול - מה שנתת לאחד לאכול, כבר אי אפשר לתת לאחר.
מכאן, קצרה הדרך לחוות אהבה למישהו אחד כבגידה במישהו אחר. אם אין בכוונתך להרוג את בעלך, לנשל אותו מנכסיו, לגרום לקריסת העסק שלו או לפיטוריו מעבודה, לסכסך אותו עם החברים או המשפחה שלו, לגלות את סודותיו ברבים בצורה שתפגע בו, הייתי ממליץ לך לרדת מהמונח 'בגידה' ולהתרכז במה שחסר לך - אהבה, חום, חברות, מין מספק.
חשוב לשאול את עצמך אם עשית הכול כדי לשפר את המצב. אולי הצורה שבה הסברת לבעלך "כמו לילד" מה זאת אישה - הייתה מעליבה, וגרמה להתנגדות ולהתרחקות עוד יותר גדולים. אולי אפשר לעשות צעדים נוספים כדי לשפר את המצב. האם ניסית לשכנע את בעלך לפנות יחד לייעוץ זוגי? ואם ניסית והוא סירב, האם פנית לייעוץ לבד, כדי לבדוק מה עוד את יכולה לעשות מלבד הסברים כדי לשפר את הזוגיות שלכם?
נניח שעשית את הכול וזה לא קירב ביניכם . נניח שהגעת למסכנה שהדרך היחידה לממש את חייך, היא מציאת גבר או גברים מחוץ למסגרת הנישואין. נראה לי שכמו שהדבר מושך , הוא גם מפחיד אותך. אני חושב שהפחד הזה מוצדק.
הרי אין שום ביטחון שגברים שתכירי דרך אינטרנט יהיו מסוגלים, או ירצו לתת לך יותר ממה שבעלך נותן לך. אולי יתברר לך לאכזבתך שכל הגברים שתכירי יתייחסו אליך באופן דומה לאיך שבעלך מתייחס אליך, ואז תצטרכי להתמודד עם השאלה מה היא תרומתך למערכות יחסים כאלה.
אבל למה להיות פסימיים? יכול בהחלט להיות שאם תצליחי שלא לשקוע בתסכול וברחמים עצמיים, ותפסיקי לנסות לשנות את בעלך ולריב איתו, ובמקום זאת תאזרי אומץ ותחיי את החיים שלך כפי את רוצה, באמת תמצאי חבר או חברים שאיתם תוכלי לממש את הכמיהה שלך לאהבה, לחיזור, לשיחת נפש או למין סוער.
יש סיכוי שגם בעלך יזכה מהצד הזה שלך. במקום אישה מרירה ומתוסכלת, הוא יקבל אישה שמרוצה מעצמה, שלווה ומפזרת חיוכים. אולי אז גם הוא יתחיל לחזר אחריך.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון