רביעי, 26 יוני 2013 18:00

לא נהנית ממין

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

אני בת 18. כאשר הייתי בת 4 , בן דודי ניסה להכריח אותי לבצע בו מין אוראלי. עכשיו יש לי חבר, אבל אני לא מסוגלת לעשות איתו מין אוראלי. הכוונה שלי היא שאני לא מסוגלת לקחת את איבר המין שלו לפה שלי.

 

לא רק זה, אני לא מסוגלת לראות את איבר המין שלו - במיוחד כאשר הוא זקוף. אני גם משתדלת לא לגעת בו עם הידיים שלי. אני יודעת שאני אמורה ליהנות מזה, אבל במקום זה אני מרגישה גועל.

 

הבעיה השנייה שלי היא שמעולם לא הצלחתי להגיע לאורגזמה. לא לבד ולא עם גבר. עדיין לא קיימתי יחסים מלאים, אבל היית במצבים אינטימיים עם הרבה גברים. אחרי כל מגע עם גבר אני מסתבנת ומתקלחת כמה פעמים, כדי לשטוף מעצמי כל זכר למגע ולגירוי מיני.

 

אני לא מאוננת, גם בגלל שאני לא נהנית מזה, וגם בגלל שאני חושבת שזה לא טבעי ונגעלת מזה. השאלה שלי היא – האם כל זה קשור למה שקרה לי בגיל 4, ומה אני עושה עם זה עכשיו? איך מטפלים במצב כזה?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

משחקים של ילדים קטנים, אחים, בני דודים, שכנים, לעיתים קרובות כוללים ביטויים מיניים, כמו הצצה, נשיקות, חיבוקים, נגיעות באברי המין של עצמם ואחד של השני, חיקוי של תנועות של משגל, או כמו במקרה שלך, ניסיון למגע מיני אוראלי.

 

בדרך כלל המשחקים האלה לא גורמים נזק, ומהווים שלב בהתפתחות של הילד - השלב האדיפאלי לפי זיגמונד פרויד. השלב הבא - הוא שלב החביון, שבו הילד מפנים את האיסורים החברתיים, ומוותר על הביטויים הגלויים של מיניותו עד לשלבים מאוחרים יותר בגיל ההתבגרות.

 

יכול להיות שפער הגילים בינך ובין בן הדוד היה גדול, והניסיונות שלו היו אלימים ובוטים. אפשרות אחרת היא שההורים שגילו את המשחקים שלכם הגיבו בצורה בהולה וגסה, שגרמה לך לרגשי אשמה, פחד וגועל בכול מה שקשור להתעסקות במין: התבוננות, מגע, התרגשות.

 

ייתכן ששנים לא זכרת ולא חשבת על מה שקרה בגיל 4, ורק בגיל ההתבגרות, עם ההתנסויות המיניות הראשונות, כל הפחדים, הגועל ורגשי האשמה חזרו בעוצמה, ומונעים ממך הנאה מפעילות מינית.

 

כדי להתגבר על הקשיים שלך, את צריכה לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי, לבד או יחד עם החבר שלך, אם יש לך חבר כזה שאת יכולה לסמוך עליו ושיעשה את הטיפול יחד אתך.

 

אם אין חבר כזה ניתן להיעזר בפרטנר חליפי – סרוגייט - שישמש כבן הזוג שלך לכל תקופת הטיפול. רצוי לא לדחות את הפניה לטיפול כדי לא לקבע את הבעיות, מה שיהפוך את הטיפול ליותר מסובך ויותר וממושך.


1999-2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

Read 61451 times Last modified on שלישי, 03 דצמבר 2013 07:37
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה