שאלה:
האם זה נכון להתחתן עם משהו שאני לא מרגישה מאוהבת בו, ולא נמשכת אליו כפי שקרה לי בקשרים הקודמים שלי?
הסיפור הוא כזה: אני יוצאת כבר שנה וחצי עם גבר מאוד נחמד ואינטליגנטי. אני נהנית בחברתו, ותמיד יש לנו על מה לדבר. אנחנו אוהבים את אותם ספרים ואת אותם סרטים והצגות, אותם דברים מצחיקים אותנו, שנינו אוהבים טיולים בטבע וספורט, ואנחנו נהנים מאותה מוסיקה. אפילו ההשקפות הפוליטיות שלנו זהות.
חבר שלי מאוד עדין כלפי. הוא נותן לי המון חופש, לא מגלה קנאה, לא חוקר אותי איפה הייתי ועם מי נפגשתי. ברוב המקרים הוא זה שקונה מצרכים ומבשל ארוחות גורמה. הוא תמיד מתעניין איך אני מרגישה ואיך עבר יום עבודה שלי.
יותר מזה - הוא נראה יותר טוב מכל החברים שהיו לי בעבר. הוא זה שיוזם סקס, ודואג לגיוון ולסיפוק שלי. בכל היחסים הקודמים שהיו לי, אני הייתי זאת שיוזמת ודואגת לסיפוק של הגבר, כאשר אני עצמי לעיתים ויתרתי על ההנאות שלי - ולא רק במין.
מדאיג אותי שאני לא מרגישה את אותם הרגשות העזים שהיו לי בקשרים הקודמים שלי. אני בעצמי מרגישה שיש לי כאן בעיה, כי היחסים שהיו לי בעבר תמיד היו סוערים, מכאיבים, מלאי קנאה משני הצדדים, ולא יציבים.
הורי התגרשו כאשר הייתי קטנה, אמי לא התחתנה יותר. אבי הביולוגי הקים משפחה חדשה ולא התעניין בי במיוחד. תמיד נרתעתי מגברים שהיו בקשר עם אמי. אני חוששת שאני לא בנויה לקשר יציב עם גבר אוהב ומתחשב.
האם אני לא אשקר לעצמי אם אתחתן עם גבר בלי שאני באמת נמשכת אליו?
תשובה:
השאלה שלך מאוד כנה ומעניינת. עולה מהמכתב שאת אישה אינטליגנטית, ושעשית המון עבודה עצמית בניסיון להבין את התפתחותך ואת הסיבות לסתירה בין מה שהראש אומר לבין מה שהלב מרגיש.
ללא ספק הקשר עם חברך הוא הזדמנות חייך לשנות את המבנה הנפשי שלך, את גורלך, ואפילו את גורל ילדייך. הבעיה היא שה"תוכנה" הפנימית כל כך חזקה וכל כך קובעת בחיים, שהיא יכולה להרוס לך קשר עם גבר הכי עדין, הכי סקסי והכי מתחשב - אם הוא לא מתאים לתסריט הפנימי שלך.
אפשרות נוספת היא שהחבר שלך, בצורה לא מודעת, מחפש אישה בדיוק כמוך שתמרר לו את החיים, תכניס לשם קנאה, מריבות, סערות ובגידות, ותדחה את כל הטוב שהוא מעניק.
קשה לצפות מראש מה יהיה התסריט המשותף ששניכם תכתבו ביחד. מה שבטוח הוא שפסיכותרפיה לאחד מכם, לשניכם יחד או לכל אחד לחוד יכולה למנוע אומללות והרס בחיים שלכם, ולמנוע את העברתם גם לדורות הבאים.
16.12.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון