שאלה:
אני בת 18, וכבר במשך שמונה חודשים יש לי חבר בן 19. אנחנו אוהבים אחד את השני - אבל לי יש בעיה רצינית. אני בחורה מאוד קנאית. למרות שהחבר שלי אוהב אותי ונאמן לי, אני לא מוכנה לקבל את העובדה שיש לו ידידה קרובה. הבעיה של הקנאה לא חדשה אצלי: כל בחור שאהבתי, היה סובל ממני, וכל הפרידות היו בגלל זה.
אני יודעת שהקנאה שלי היא חולנית, אבל אני לא מסוגלת להשתלט עליה. כאשר חבר שלי הולך לביתה של ידידתו, אני ממש מתפוצצת מכעס וכאב. אני לא מפסיקה לאכול את עצמי, אפילו שאני יודעת בוודאות שהיחסים ביניהם הם רק ידידותיים. אני לא יכולה לדרוש מהחבר שלי להתרחק לגמרי מאנשים.
אני לא רוצה להפריע לו לחיות בגלל טירוף שלי, אבל אני לא מצליחה להסתיר ממנו את הכעסים. השכל והניסיון אומרים לי שהוא לא ירצה לסבול אותי לעד. הוא מנסה להרגיע אותי, ואומר שאני מקנאה בגלל חוסר הביטחון העצמי שלי, ומציע לי לפנות לטיפול נפשי.
אני נורא מהססת, למרות שאני מבינה שאני צריכה טיפול, ושזה אולי הדבר היחיד שיוכל להציל את הקשר בינינו. קודם כל אני רוצה להבין מה באמת גורם לי להיות קנאית, והאם טיפול יוכל לעזור לי? הרי אני יודעת שזה האופי שלי, ואומרים שאופי אי אפשר לשנות.
תשובה:
רגש הקנאה הוא אחד הרגשות החזקים והמסוכנים ביותר אצל בני אדם. סטטיסטיקות מראות שכשליש ממעשי הרצח הם על רקע קנאה. תיאוריות רבות מנסות להסביר את מקורות הקנאה.
פסיכואנליזה מסבירה את הקנאה בתחרות של התינוק עם ההורה מאותו מין על תשומת הלב של ההורה מהמין השני. תיאורטיקנים אחרים מסבירים זאת בתחושת חוסר ערך וחוסר ביטחון עצמי כתוצאה מחסך ביחס הורי.
תיאוריות משפחתיות שמות דגש על התחרות בין האחים על תשומת הלב של ההורים. תיאוריות אבולוציוניות מסבירות את הקנאה הנשית בחששה של האישה לאורך האבולוציה שבעלה יעבור לאישה אחרת, יוליד ילדים איתה, ויעביר את תמיכתו והגנתו ממנה ומצאצאיה לאישה ולילדים החדשים ובכך יסכן את קיומה ואת קיום ילדיה.
כנראה בכל התיאוריות יש אלמנט של אמת, אך הן מסבירות את תופעת קנאה באופן כללי. את עצמך מגדירה את קנאתך כקנאה פתולוגית. כנראה שבהתפתחותך חל שיבוש באחד מהמנגנונים הללו. טיפול פסיכותרפי עשוי להביא לשינוי ואף לתיקון באישיותך, ולחסוך לך ולקרובים לך הרבה סבל בהמשך חייך.
03.07.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון