שאלה:
אני בת 29, גרושה מזה ארבע שנים, ואם לשלושה. לא התחתנתי מאהבה וזו גם הסיבה לגירושי. עלי לציין שעזבתי בעל טוב ואב טוב לילדי, שמאוד אהב אותי.
חיפשתי אהבה אמיתית בין גבר לאישה עם כל המשתמע מכך, ואכן מצאתי אותה. לאחר שנתיים של יחסים לא רציניים, הכרתי אדם נשוי , אב לחמישה ילדים, שמבוגר ממני ב - 20 שנה.
הודיתי לאלוהים על היום שבו הכרנו. הוא היה אדם מקסים, מנהל חברת היי-טק גדולה וידועה. הוא העניק לי חום ואהבה, פינק אותי בטיולים לחו"ל, העניק לי תמיכה נפשית, והיה לנו ברור שנועדנו להיות ביחד. יש לציין שמעולם לא שכנעתי אותו לעזוב את הבית, אולם לאחר כחודשיים הוא עזב את אשתו, ועבר לגור איתי.
כל "ירח הדבש" הזה נמשך כשנה. באיזה שהוא שלב החברה אותה ניהל נכנסה לקשיים, והוא פוטר מעבודתו. עם פיטוריו, כל הערך העצמי שלו ירד, והוא התחיל לקחת גם צעד אחורה לגבי. פתאום הוא חזר לביתו "למען הילדים", ואחרי חודש שוב עזב ובא אלי. מיותר לציין לאיזה משבר עמוק נכנסתי, ואפילו עזבתי את העבודה כי לא יכולתי לתפקד.
מאז עברו שנתיים ואנחנו ביחד ולא ביחד. הוא לא נוטל כל חלק בהוצאות. שנתיים לא יצאתי לאף מקום. גיליתי אדם קשה, קמצן, שאוהב רק את עצמו. הוא אפילו לא מעניק לי פרח ליום ההולדת.
הוא אומר לי שהוא אוהב אותי כמו בהתחלה, ונעלם לימים שלמים. אני בוכה כל הזמן, ומתקשרת אליו עשרות פעמים ביום. אני עדיין אוהבת אותו ונמשכת אליו, אבל אני לא יודעת אם אני פשוט נאחזת בפנטזיה והוא מנצל זאת, הן כספית והן רגשית. לאחרונה היחסים בינינו הגיעו לקללות ולגידופים.
השאלה שלי היא מה גורם לכך שאני נתפסת לדבר שאומנם היה טוב בהתחלה, אבל עכשיו הוא רע? איך להחזיר לעצמי את הביטחון שהיה לי כאשר הכרנו?
תשובה:
הסיפור שלך מורכב ביותר, ועם זאת, קלאסי. שניכם הרסתם מערכות משפחתיות קיימות, פגעתם באהוביכם ובילדיכם בתקווה שמגיע לכם משהו יותר טוב. הגורל, בדמות המיתון והפיטורים, העמיד אתכם ואת היחסים שלכם במבחן קשה.
יכול להיות ששניכם הייתם מאוהבים יותר בסטאטוס החברתי והכלכלי שלכם מאשר אחד בשני. את בגבר מצליח, והוא באשה צעירה.
יכול להיות שגם ללא הזעזוע הכלכלי חברתי לא הייתם מסוגלים לשמר מערכת מורכבת כאשר ברקע שמונה ילדים - שלך ושלו, בני הזוג הקודמים, חינוך וציפיות שונות. כמובן היציאה מהמשבר דורשת עזרה מקצועית לאחד מכם או לשניכם.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון