שאלה:
אני סטודנטית בת 23. יש לי בעיות קשות של לחץ וחרדות שתוקפות אותי בלימודים. פתאום אני מרגישה קשיי נשימה, לחץ בחזה ובראש, ואני מתחילה להזיע. עקב מה שקורה לי, אני מנותקת מכולם, כי כאשר אנשים פונים אלי או כאשר אני צריכה לדבר בקבוצה, אני מתחילה להסמיק, ומרגישה שאין לי שליטה על הגוף שלי, ואני חוששת שכולם יסתכלו עלי כמו על משוגעת.
כמה שאני מנסה לעבוד על עצמי, זה לא הולך. הלכתי לטיפול פסיכיאטרי ומציעים לי כדורים, אבל אני מרגישה שהבעיה לא תיפטר כך בכדורים. זה מפחיד אותי, ואני לא רוצה להפסיק ללמוד. מה עושים? האם יש פתרון?
תשובה:
המצבים שאת מתארת מוגדרים בשפה המקצועית כהתקפי חרדה, או התקפי פאניקה. בעבר עניתי על גבי העיתון להרבה שאלות בנושא זה. כל השאלות והתשובות הללו, וגם מאמרים על הסיבות לבעיה ועל שיטות טיפול בה נמצאים באתר האינטרנט של המכון.
ריבוי השאלות בנושא חרדה נובע מהשכיחות הגבוהה של המצבים הללו בקרב האוכלוסייה הכללית. בין 40% ל - 60% מהאנשים סבלו, סובלים או יסבלו במהלך חייהם מהפרעות דיכאון, חרדה, פאניקה, תופעות כפייתיות ופוביות. למרות שהתמונות הקליניות די זהות ברוב המקרים, לכל אדם סיבות משלו להתפתחות הסבל.
בין הסיבות גורמים התפתחותיים - אווירה במשפחת המוצא, אופי הקשר בין ההורים, הקשר בין ההורים עם הוריהם שלהם, עם האחים והאחיות שלהם, הקשר בין ההורים והסובל ועם האחים ואחיות שלו. למצב הכלכלי, למחלות במשפחה, לטראומות נפשיות בעברו של הסובל ובהיסטוריה המשפחתית יש משקל בהיווצרות הפרעות חרדה ודיכאון.
כל הגורמים שמניתי משפיעים על בניית האישיות של האדם, ושיבושים בהתפתחות ועיוותים אישיותיים משבשים את הקשרים הבינאישיים, וגורמים להתפתחות החרדה.
גורמים גנטיים פועלים במקביל ובמשותף לגורמים התפתחותיים, ודרך שיבוש של תהליכים ביוכימיים במוח ובגוף יוצרים את תופעות דומות לאלה שאת מתארת או קצת אחרות.
טיפול פסיכותרפי אנליטי והתנהגותי מתקן את הליקויים האישיותיים התפתחותיים, משפר את היחסים הבינאישיים, ובדרך זו מתקן את הליקויים והשיבושים הביוכימיים - החלק הגופני של החרדה, הפאניקה והדיכאון.
טיפול התרופתי מתערב בכיוון ההפוך - הוא מתקן את השיבוש הביוכימי, חוסם תופעות חרדה, ובדרך זו מתקן את היחסים הבינאישיים והליקויים האישיותיים.
על דרך הטיפול במקרה ספציפי, פסיכיאטר - פסיכותרפיסט מחליט יחד עם המטופל לאחר בירור מקיף ויסודי.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון