שאלה:
אני בת 34. מאז גיל 12 אני נלחמת בעודף משקל, עושה דיאטות למיניהן, השתתפתי בסדנאות ובחוגים. בכל פעם שאני מצליחה לרזות קצת, אני עולה עוד יותר.
הייתי רוצה לדעת כמה אנשים בארץ מתמודדים עם הבעיה כמו שלי? קראתי שזו בעיה של כל האוכלוסייה שהולכת ומשמינה. האם זה קשור לבעיות הנפשיות? איך מתמודדים עם בולמוסי זלילה? איך לדעת מהו המשקל הנכון?
תשובה:
עודף משקל והשמנה - הן בעיות בריאותיות רציניות גם לאדם הסובל, וגם לחברה כולה. קודם כל, איך לחשב את המשקל הנכון? קיים מדד פשוט למידת ההשמנה של אדם. באנגלית הוא ניקרא BMI
או Body Mass Index. מדד הזה הוא נוח, כי כל אחד בבית יכול לחשב אותו. הוא מבטא יחס בין הגובה למשקל. פשוט מחלקים את המשקל בק"ג לגובה במטרים בריבוע. אם האינדקס גבוה מ - 27 - מדובר בעודף משקל. כאשר הוא גבוה מ – 30 - מדובר בהשמנה.
לא ידוע לי על סטטיסטיקות לאומיות בישראל, אבל יש להניח שהן דומות לאלה של ארה"ב. שם ב - 35 שנה האחרונות ההשמנה
(BMI גבוה מ 30) עלתה מ - 13% ל 23% מכלל אוכלוסייה. כחצי מאוכלוסיית ארה"ב סובלת מעודף משקל ( BMI 27-30).
ההשמנה עצמה לא נחשבת לבעיה נפשית ראשונית. היא נובעת מהשפעה הדדית של גורמים גנטיים, סביבתיים וחברתיים. לעומת זאת, בולמוסי זלילה קשורים באופן ברור למצבי דיכאון, חרדה ומתח. הזלילה מרגיעה את המתח לזמן קצר.
אנשים שסובלים מדיכאון וחרדה נמשכים למאכלים כמו שוקולד, ממתקים, מזונות עתירי פחמימות. אפשר לראות את הזלילה במצבים האלה כניסיון לטיפול עצמי.
כמובן שחוסר פעילות גופנית ופרסומות למאכלים עתירי שומן וקלוריות גורמים גם הם לגידול מתמיד של הבעיה. עם זאת, גוברת המודעות בחברה לחשיבות של פעילות גופנית ולתזונה בריאה.
מעניין שבמקביל לעלייה בשכיחות ההשמנה באוכלוסייה, עולה גם אחוז סובלים מאנורקסיה נרבוזה. נראה כי התרבות המערבית משדרת לאנשים שני מסרים סותרים: "תאכל כל מה שאתה יכול " ו - "רק הרזים הם המצליחים" .
לא פלא שעל חלק מהאוכלוסייה זה משפיע בצורה ישירה ביותר: בולמוס זלילה ואחר כך - הקאות, שלשולים, רגשי אשמה ודיאטות. אדם שניקלע למעגל הזה חייב להיעזר באנשי מקצוע.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון