שאלה:
אני בן 53, נשוי 27 שנים. אני ורעייתי למדנו יחד בתיכון, וגם שירתנו יחד בצבא. זמן קצר אחרי הצבא התחתנו. לימים רעייתי הפכה לעורכת דין בעלת תואר שני, ואילו אני רק הנדסאי. פרטים אלו, וכן הפרשי שכר ומעמד לטובתה חשובים לעניין.
לאחרונה חידשה אשתי קשר עם עורך דין נשוי. אני נוטה להאמין שאשתי אוהבת אותי. חיי המין שלנו תקינים ובריאים, ולו הייתי מגלה שאשתי ממש משקרת לי, אני לא חושב שהייתה לי בעיה עם הקשר הזה.
אשתי מספרת לי שהחבר לפעמים מתקשר אליה ושהיא לא מתקשרת אליו. בבדיקת טלפון הנייד שלה הסתבר שיש קשר יומיומי ביניהם, ושב- 80% מהמקרים היא זו שמתקשרת אליו. כאשר קורה משהו משמעותי בחייה היא מייד מעדכנת את החבר שלה, אפילו לפני שעדכנה אותי.
נראה לי, והלוואי ולא אתבדה, שאין ביניהם קשר רומנטי, ובכל זאת אני מודאג. אשתי כועסת. לטענתה איני יכול לחנוק אותה בבית ולא לאפשר לה לשוחח עם חברים.
יש לציין שאשתי מקובלת בחברה, היא אישה מאוד דומיננטית, ולעיתים אפילו כוחנית. היא תמיד משיגה מה שהיא רוצה, ותמיד המילה האחרונה היא שלה, אחרת היא מזעיפה פנים ומנתקת מגע. היא אישה מאד אמביציוזית. לעומתה אני מטבעי אדם מקובע, וללא אמביציות ראויות לציון. איני אוהב להתווכח.
אני לא רוצה להיות בעל קנאי וחונק. אני מאוד אוהב את אשתי, עד כדי תלות, ואפילו התבטלות בפניה. אני חושש שיבוא יום והיא תרצה להיפרד ממני. איני רואה את עצמי חי בנפרד ממנה. אני חושש שבריאותי עשויה להיפגע ממצב עניינים זה. כרגע אני אובד עצות ומבולבל.
תשובה:
אתה מתאר בצורה מאוד ברורה ומוחשית את הבדלי האופי, הטמפרמנט וההשכלה בינך ובין אשתך. זו כשלעצמה התפתחות טבעית במשפחה, והיא אינה חייבת ליצור בעיה. ניגודים באופי לפעמים יוצרים זוגיות מושלמת. אתם הרי הכרתם בגיל מאוד צעיר, ובוודאי הספקתם להסתגל אחד לשני.
אתה כותב שאתה מאוד אוהב את אשתך, אך אהבתך מהולה בתלות, בקנאה ובחשש מנטישה, שכנראה נובעות מחוסר הביטחון שלך. אולי הגיל עושה את שלו, או שמצב בריאותך התרופף, או שאתה מדוכא במקצת. הבעיה היא שאתה נוקט בפעולות שעלולות לגרום לכך שפחדיך יתגשמו.
מעקב אחרי הטלפון הנייד שלה, תשאול קבוע יכולים להיות בלתי נסבלים מבחינת בת זוגתך, והיא עלולה להחליט להיפרד ממך. אם אינך יכול לשנות לבד את התנהגותך ולמתן את חששותיך, כדאי שתפנה לעזרה מקצועית.
26.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון