שאלה:
אני בן 21. הורי גרושים מאז שהייתי בן שלוש. אבי היה מכה את אמי ומתעלל בה. אני נשארתי עם אבי. לאחר הגירושין הוא מנע, במשך זמן ממושך, כל קשר ביני לבין אמי. רק אחרי מלחמות רבות, התערבות שירותי הרווחה ובית המשפט, הצליחה אימי להחזיר אותי אליה, ולקחת אותי תחת חסותה.
אחרי שעברתי לאמי, המשכתי את הקשר עם אבי, למרות מזגו הקשה. העובדה שאני בקשר עם אמי תמיד נתפסה כבעיה בעיניו, אך איכשהו הצלחתי לשמור על הקשר עם שניהם. לפני חודשיים אבי התפרץ עלי, ולאחר שיחה קשה וכואבת, ניתק כל קשר איתי. הוא לא מוכן לראות אותי ולא עונה לטלפונים שלי.
עכשיו, לאחר חודשיים של פרידה, אני מאוד מתגעגע לאבי, והחודשיים נראים לי כמו נצח. אני רוצה לדבר איתו ולחזור לקשר, כמו שהיה לפני כן. החודש יש לאבי יום הולדת, ובכוונתי להתקשר ולברך אותו במזל טוב, אבל אני פוחד מתגובתו. אני מבקש את עצתך, מה עלי לעשות?
תשובה:
מכתבך קורע לב. געגועיך לקשר עם אביך, אכזרי ואלים ככל שיהיה, מראים עד כמה דמויות ההורים חשובות בחייהם של ילדים. הצורך באהבת ההורים הוא צורך ביולוגי ונפשי. בקיומו של הקשר עם דמויות ההורים תלויות ההישרדות הפיזית והנפשית של הילד.
הצורך העצום שיש לך להיות בקשר עם שני ההורים, מראה איזה כוח השפעה יש לאופיים ולהתנהגותם של ההורים בינם לבין עצמם וכלפי ילדיהם, על התפתחותם הנפשית, החברתית והפיזיולוגית של הילדים.
בניסוי ביולוגי מפורסם הפרידו גורי קופים מהוריהם ושמו אותם בכלוב עם בובות קוף עשויות חוטי מתכת. הגורים העדיפו להיצמד לבובות המתכת מלהישאר לבדן. ילדים בבתי היתומים שאינם מקבלים תשומת לב מהמטפלים לא מתפתחים פיזית ונפשית, ובסופו של דבר מתים. בכוונה הבאתי דוגמאות קיצוניות, על מנת להדגיש את האחריות של ההורים לכל מה שקורה וגם לכל מה שייקרה עם ילדיהם בחיים.
הסיפור שלך, מצמרר ככל שיהיה, אינו קיצוני כל כך. הוריך כנראה שניהם אוהבים אותך, ומוכנים להילחם עליך ללא פשרות. הבעיה היא שהמלחמה שלהם קורעת את הנפש שלך לגזרים, וכל מה שתעשה יפגע בך מצד זה או אחר.
הפיתרון לדילמה שלך לא קל. רצוי שתדבר על המצב שלך עם איש מקצוע. זה אמור לעזור לך להקטין את תלותך בהורים, ולמצוא דמויות הזדהות והערצה מחוץ למסגרת המשפחתית. הטיפול גם אמור לעזור לך לא לשחזר את הטעויות של הוריך בחיים שלך, והכי חשוב - לא להעביר אותן לדור הבא.
08.03.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון