שאלה:
אני בן 30, אבל מעולם לא חוויתי קשר רציני עם אישה, לא הייתה לי חברה, ויחסי המין שלי לא היו מספקים. אני מצליח מבחינה מקצועית וכלכלית, ומבחינה חיצונית אני נראה טוב מאוד. יחד עם זאת, מבחינה חברתית, אישית ומינית- החיים שלי הם סיוט מתמשך.
לפני כמה שנים, דרך צ'ט רגיל באינטרנט, הכרתי אישה שהכניסה אותי לעולם של יחסי שליט- נשלט. לא נפגשתי איתה מחוץ לחדר הצ'ט. מאז אני מתעניין ביחסים עם אישה רק אם האישה דומיננטית, ואני תמיד בתפקיד של נשלט. גם במציאות הפסקתי להתעניין בבחורות שאינן דומיננטיות ורעות אלי.
אני מוצא רק נשים כאלו, שאני יודע מראש ובוודאות שיגרמו לי נזק נפשי, תדמיתי, כלכלי, בריאותי, ואפילו יסכנו את חיי. אני מבזבז את כל זמני בחיפוש אחר נשים כאלו באינטרנט.
אני מודע לכך שהיחסים הללו לא בריאים בשבילי, ובדרך כלל נמנע מלממשם. במקרים שבהם התפתיתי להיפגש, מיד הבנתי שעשיתי טעות. לא פעם נקלעתי למצבים שאני מאוד מצטער שנתתי להם לקרות.
בזמן האחרון אני מרגיש כאילו נפער לי חור שחור בבטן, הגוף שלי חלש וכואב, מצב רוחי דיכאוני ואני חש חוסר תקווה. למעשה, הפכתי לצל של עצמי.
אני לא יכול להמשיך ככה, ורוצה ללמוד איך לבנות מערכת יחסים תקינה ובריאה, שתביא להקמת משפחה. אני יודע שאני זקוק לעזרה מקצועית. אני רוצה לדעת אם תוכל לעזור לי, ואם כן, באיזו צורה?
תשובה:
הקשר בין יחס משפיל, אלים ומתנשא לבין דיכאון – מוכר היטב לאנשי בריאות הנפש. כמעט כל אדם שסובל מדיכאון, היה בעבר או נמצא בהווה, במערכות יחסים כאלה.
כולם מכירים מושגים כמו "לדכא חופש", "לדכא רצון", "לדכא צמיחה". אנשים שבתור ילדים התנסו ביחס כזה, משחזרים בצורה לא מודעת בגיל מבוגר את החוויות הללו בתפקידים שונים ובמערכות יחסים שונות.
הם יכולים להיות לסירוגין גם שולטים וגם נשלטים, גם מדכאים וגם מדוכאים. אחרים נצמדים רק לחלק אחד של המשוואה. הם מתפתחים או כשליטים אכזריים או כקורבנות אומללים.
אצל חלק מהאנשים יחסים של שליט-נשלט, מסיבות שונות, עוברים 'ארוטיזציה', והם יכולים להגיע לסיפוק מיני רק במערכות יחסים שיש בהם השפלה ושליטה. יחסים אלה מכונים יחסים סאדו-מזוכיסטיים, על שמם של שני אנשים שתיארו את הפנטזיות וההתנסויות שלהם בכתב.
שינוי במבנה הנפשי וביחסים הבינאישיים ניתן להשיג רק בתהליך של פסיכותרפיה מעמיקה. לעתים תפקיד של קורבן קבוע מלווה בדיכאון קליני. ללא קשר לשאלה מה בא קודם - הדיכאון או הדיכוי, את הפסיכותרפיה במקרים כאלה יש לשלב עם טיפול תרופתי.
29.04.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון