שני, 20 מאי 2013 12:11

משפחה בדיכאון

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

לפני כשלוש שנים בעלי אובחן כחולה בדיכאון. עברנו כמה שנים שחורות עד שהסכים להיבדק. רק בעקבות אבחון של בעיות התנהגות של בנינו, כאשר כבר לא הייתי מסוגלת להתמודד בשתי החזיתות, ואיימתי בגירושין, הוא נבדק בעצמו, וקיבל טיפול תרופתי שעזר מאוד.

 

מאז השיפור הראשון במצבו של בעלי היו נפילות נוספות, בכל פעם בגלל שהיה מפסיק לקחת את התרופות על דעת עצמו. בעקבות איומים שלי, הוא היה חוזר לקחת כדורים, ומצבו היה משתפר.

 

בימים האחרונים שוב חשתי בהתדרדרות, ושאלתי אותו אם הוא לוקח את הכדורים. הוא הודיע לי שהפסיק לפני שבועיים, אך טוען שההרעה במצבו היא בגללי, ולא בגלל הפסקת הכדורים. אני בעצמי כבר מתחילה לחוש שחיקה וייאוש. האם יש דרך להסביר לו? האם אנחנו צריכים טיפול זוגי? אולי אני זאת שצריכה טיפול?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

מצב דיכאוני בדרך כלל מתפתח אצל אנשים בעלי מבנה אישיות כזה, שעושה אותם מועדים לפתח דיכאון עם סממנים קליניים - קשים יותר או קשים פחות. כל אדם יוצר סביבו, בצורה לא מודעת, מערכות יחסים שמתאימות למבנה האישיות שלו ולמצב רוחו.

 

בן אדם עם נטייה אישיותית לדיכאון ייצור בבית או בעבודה יחסים כאלה, שבמוקדם או במאוחר יביאו אותו למצב דיכאוני, או יצדיקו עבורו מצב דיכאוני קיים.

 

ברור שהסובבים - בני משפחה, עמיתים בעבודה, חברים - הופכים למשתתפים בצורה לא מודעת בהפקה של הדרמה הפרטית של אותו אדם דיכאוני, או מועד לדיכאון.

 

לעיתים גם המשתתפים האחרים מוצאים לעצמם תפקידים במחזה הזה, שהופך להפקה משותפת של כל הסביבה הקרובה. לאחד יכול להתאים במחזה הזה תפקיד של רודן, לאחר תפקיד של קורבן, לשלישי תפקיד של מרפא או שופט.

 

ה"מחזה" הזה הוא החיים עצמם. הכול בו אמיתי. אף אחד לא "עושה את עצמו". זה שסובל מדיכאון - סובל באמת - עם כל השינויים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של דיכאון קליני.

 

טיפול תרופתי משפר את המרכיב הפיזיולוגי של הסבל אצל האדם הדיכאוני, אבל הוא אינו מפחית את הצורך שלו להגשים את התסריט הפנימי הדיכאוני שלו במציאות.

 

לכן, בתירוצים שונים הוא יפסיק את התרופות כאשר הן מתחילות לעזור לו פיזית, אך מפריעות להתפתחות המחזה הפנימי הלא מודע שלו. בדרך כלל בני הזוג והילדים הם בין הנפגעים העיקריים בדרמה הזאת, שכבר מזמן אינה אישית של הסובל מדיכאון - אלא הופכת להיות של כל המשפחה.

 

לגבי טיפול זה אומר שהמטפל צריך להתייחס לכל הרמות של הדרמה המשפחתית: גם לסבל הנפשי והפיזי של כל אחד מהמשתתפים וגם לאינטראקציה בין כול בני המשפחה.

 

28.01.2006

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

Read 10719 times Last modified on ראשון, 24 נובמבר 2013 07:51
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה

כתוב תגובה