שני, 20 מאי 2013 12:20

איך נפטרים מחרדות?

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

אני בת 34, וסובלת מהתקפי חרדה. עקב כך:

 

* אני לא נכנסת לבנק כבר מזה כמה שנים.

 

* לקניות במקומות כמו "שופרסל", "היפרנטו" אני שולחת את בעלי, ואין מצב שאני אכנס למקומות כאלה.

 

* כשאני נמצאת בקניון עם ילדיי, אני בלחץ שנסיים מהר כדי שאני לא אראה חלילה מישהו מוכר, ואז אני אסמיק,

 

* כשפונים אלי בפתאומיות בפני קהל, אני מסמיקה ויש לי דפיקות לב מאוד חזקות ורעידות בידיים.

 

* כשאני רוצה לשלם בחנות הידיים שלי מתחילות לרעוד,

 

* כשאני יושבת עם חברות ומדברת, פתאום אני מרגישה שהנה זה בא - ושאני מתחילה להסמיק.

 

* כשאומרים לי שיש אירוע, במקום לשמוח, אני נכנסת ללחץ וישר חושבת איפה האירוע מתקיים: האם במקום פתוח או באולם סגור. אם זה אולם סגור, אני מודאגת במשך שבועות וחודשים, ובסוף מוצאת תירוץ לא ללכת לאירוע.

 

 

הרשימה עוד ארוכה. כשאני כותבת את המכתב הזה, אני נזכרת בעוד ועוד מצבים מביכים. אני חושבת כל הזמן על הבעיות הללו וזה מתסכל אותי. אני חייבת לציין שאני ממש לא ביישנית, ואני לא חושבת שעברתי איזו טראומה בעבר, שבעקבותיה יש לי את התופעות האלה. אנא עזור לי לצאת מהמצב המדכא הזה!

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

את מתארת את סבלך בצורה מאוד מוחשית וסיסטמתית. גם האבחנה שלך היא נכונה. את סובלת מהתקפי חרדה וחרדת ציפייה מתמדת שההתקף המפחיד והקשה עלול להתרחש.

 

כמו רוב הסובלים מחרדה, את נמנעת מחשיפה למצבים ולמקומות שבהם ההתקף התרחש בעבר. למצבים כמו שלך יש הרבה שמות יפים ביוונית עתיקה: אגורפוביה, קלסטרופוביה, אריטרופוביה ואחרים - ומושג מודרני יותר - פוביה חברתית.

 

השמות אינם חשובים כל כך. בדרך כלל אדם סובל מכמה פוביות בו זמנית. קשה למצוא הגיון להופעת פוביה מסוימת: ישנם אנשים שסובלים מפחד מסרטן, אבל לא מפחדים מהתקף לב - או להפך.

 

יש להניח שאין שום סיבה הגיונית שתפחדי מקניון, מסופרמרקט או מהחברות שלך, ובכל זאת, המחשבה על המקומות והמצבים הללו משתקת אותך, וגורמת לך להימנע מחשיפה אליהם.

 

אחוז הסובלים מחרדה באוכלוסיה הכללית גבוה מאוד- כ - 25% , אבל כל אדם שסובל סבור שרק לו יש את הבעיה הקשה והמביכה הזאת.

 

מתלווה לכך רגש של בושה, ולעתים לוקח שנים ולרוב גם משבר רציני, עד שהסובל פונה לעזרה. ישנם טיפולים מאוד יעילים ומהירים לטיפול בחרדות. טיפול תרופתי של כמה שבועות יכול לשחרר את אותו אדם מסבלו.

 

לאחר שהחרדות נעלמות, רצוי לשלב טיפול התנהגותי קוגניטיבי על מנת להפסיק את ההימנעויות מהמצבים שפעם גרמו לחרדה. בכל מקרה, הטיפול הוא בדרך כלל קצר.

 

08.12.2005

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

Read 7783 times Last modified on ראשון, 24 נובמבר 2013 07:54
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה

כתוב תגובה